פסק-דין בתיק ת"ק 20049-09-11

התובעת 2 (להלן: "התובעת") רכשה מן הנתבעת בחודש ינואר 2011 שני מכשירי טלפון נייד והתקשרה עם הנתבעת בשני הסכמי מנוי בגינם. במסגרת ההתקשרות הובהר לה ע"י נציגי הנתבעת כי מאחר ומדובר בתכנית המיועדת לעובדי "אלביט" מגיעה לה הטבה של 100% הנחה עבור חבילת גלישה באינטרנט  בנפח של 200 מ"ב לחודש בשווי של 35 ש"ח לחודש לכל אחד מהמנויים. הטבה זו לא צויינה בחוזה הכתוב, על אף דרישת התובעת, אולם אין מחלוקת למעשה כיום כי הטבה זו נכללה במסגרת העסקה על פי תנאי התכנית.

למרות תנאי ההתקשרות, התובעת חוייבה בגין חודש ינואר עבור חבילת הגלישה בסך 35 ש"ח לכל מכשיר. התובעת פנתה בפברואר לשירות הלקוחות. הובטח לה כי תזוכה על החיוב עבור ינואר בחשבונית שתתייחס לפברואר. וכך היה. בחשבונית של פברואר התובעת אכן זוכתה עבור ינואר. אך חוייבה פעם נוספת בגין חבילת גלישה בחודש פברואר. התובעת פנתה שוב לשירות הלקוחות בחודש מרץ. הובטח לה כי תזוכה על החיוב עבור פברואר בחשבונית שתתייחס למרץ. וכך היה. בחשבונית של מרץ התובעת אכן זוכתה עבור פברואר. אך חוייבה פעם נוספת בגין חבילת גלישה בחודש מרץ. בהמשך החמיר מצב הדברים, שכן מחודש מרץ ואילך החיובים בגין חבילות גלישה לשני המכשירים המשיכו להגיע, אך לא כן הזיכויים בגין חודש קודם.

התובעים מגוללים בכתב התביעה מסכת של פניות התובעת אל הנתבעת, ובגין חלקן מפרטים את מספר הפניה, שמות נציגי השירות עמם שוחחה התובעת, תאריכי הפניה, וכד'. בכל פעם הסבירה התובעת באריכות כי מדובר בהטבה המהווה חלק מתנאי ההתקשרות. אחת השיחות ארכה לטענתה שעתיים. בכל פעם הסכימו לבסוף כי היא זכאית להטבה. בכל פעם הסבירו כי מדובר בתקלה בהזנת ההטבה למחשב בנוגע לכל עובדי אלביט. בכל פעם הבטיחו זיכוי. בתחילה אכן זיכו כמפורט לעיל. בהמשך כבר לא זיכו. לעתים הבטיחו לחזור אל התובעת בתשובה אך לא חזרו. התביעה הוגשה בחודש ספטמבר 2011 לאחר שחלפו כשלושה שבועות מן הפניה האחרונה, באוגוסט 2011, אז הבטיחה נציגת שירות של הנתבעת (פעם נוספת), כי זיכוי בגין החודשים מרץ-יולי יתקבל תוך שלושה ימים בכרטיס האשראי של התובעת, אולם הזיכוי המיוחל לא התקבל.

התובעים דורשים השבה של הסכומים אשר נגבו מהם ביתר בגין חבילות הגלישה בניגוד לתנאי ההתקשרות החוזית. בנוסף הם דורשים פיצוי בסך 5,000 ש"ח בגין הפסד שעות עבודה של התובעת, רואת חשבון במקצועה. לטענתם, התובעת נאלצה לבזבז שעות רבות בבדיקת חשבוניות, בשיחות טלפוניות עם נציגי שירות, כמו גם בהמתנות ארוכות לשיחות אלה. כמו כן דורשים התובעים פיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה לתובעת, וכן פיצויים לדוגמא. 

הנתבעת טוענת כי מדובר בתביעה טורדנית וקנטרנית. לטענתה, מדובר היה בתקלה טכנית גורפת בהזנת ההטבה, בנוגע לכל הלקוחות בהסדר של אלביט. ביום 27.12.11, למעלה מ-3 חודשים לאחר הגשת התביעה, זיכתה הנתבעת את התובעת בסכום של 532 ש"ח, בגין החודשים שקדמו להגשת התביעה ובגין החודשים שלאחריה. זאת, לטענת הנתבעת, לא בשל הגשת התביעה, אלא משנפתרה התקלה. לכן, מטרת התביעה אינה אלא נסיון להוציא מהנתבעת כספים שלא כדין.

אין מקום לקבל את טענות הנתבעת. ראשית, לא הוצגה אסמכתא, אף לא בדמות תדפיס ממחשביה, בנוגע לטענה כי מדובר בתקלה גורפת, וכי הזיכוי ניתן בחודש דצמבר לכל הלקוחות בהסדר של אלביט, ולא רק בשל הגשת התביעה. שנית, אפילו היתה מוצגת אסמכתא לכך, עובדה זו כשלעצמה לא בהכרח שוללת את עילת התביעה לתובעת בגין הפסדי השתכרות ככל שנגרמו לה, או בגין עוגמת נפש. המילה תקלה אינה בבחינת תרופת פלא. תקלות, בתחומים שונים, גוררות אחריהן לעתים חיוב בתשלום פיצויים. לא כאן המקום להפנות לדברי מלומדים הגורסים כי אם הפיצויים שייפסקו בגין נזקים שנגרמו בשל אותן תקלות יהיו גבוהים די הצורך, יהא בכך משום תמריץ למזיקים בכח להשקיע משאבים במניעת התקלות. שלישית, אף אם יוצאים מנקודת הנחה כי אירעה תקלה, גורפת לגבי כלל העובדים או נקודתית לגבי התובעת, בהזנת ההטבה, אין בתקלה מעין זו להסביר מה מנע מן הנתבעת לזכות את התובעת מדי חודש בחודשו בגין החיוב של החודש הקודם גם החל מחודש מרץ ואילך, כפי שהדבר נעשה בנוגע לחודשים ינואר-פברואר, בדרך של זיכוי רטרואקטיבי אוטומטי, קל וחומר ידנית לאחר שהתובעת פונה מספר פעמים ומבקשת זיכוי. לבסוף, טענת הנתבעת (במקרה זה) מעוררת תחושה לא נוחה של תאגיד אשר סבור כי אם לבסוף החזיר את התשלום שגבה ביתר, לאחר שהוגשה התביעה, הרי שדי בכך על מנת להפוך את תביעתם של תובעים במצב דברים מעין זה לנסיון של עשיית עושר ולא במשפט. ולא היא. [השוו: ת.ק. (חי') 8569-09-09 אברהם רב הון, עו"ד נ' הוט מערכות תקשורת בע"מ (15.2.10) (להלן: " עניין רב הון"), בסעיף 19 לפסה"ד].

אין בידי לקבל את טענות התובעים לפיה יש לזכותם בפיצויים לדוגמא מכוח סעיף 31א. לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981. ראשית, בתביעה לא נכלל רכיב תביעה מעין זה, ממילא לא שולמה אגרה בגינו, ואין לזכות את התובעים בסכום אשר לא נתבע על ידם [השוו: עניין רב הון הנ"ל, בסעיף 32 לפסה"ד]. שנית, אף ש"רוחו" של סעיף 31א. לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 ללא ספק שורה על התביעה, ותומכת בהגעה לתוצאה שתעודד עוסקים למנוע תקלות צרכניות כבענייננו ותרתיע אותם מפני הימנעות מהסדרתן, הרי שלא עלה בידי התובעים להראות כי פרטי המקרה בענייננו באים בגדריו של אחד מן הסעיפים הקטנים אשר נכללים בסעיף 31א. הנ"ל. לפיכך מתייתר גם הצורך לדון בטענת הנתבעת באשר להעדרה של הודעה בכתב מצד התובעים עובר להגשת התביעה.

כמו כן, התובעים לא עמדו בנטל להוכיח את רכיב התביעה של הפסדי השתכרות. המדובר בנזק מיוחד, אשר יש להוכיחו באמצעות ראיות. התובעים לא עשו כן.

עם זאת, לאחר שהשתכנעתי מכנות טענותיה של התובעת, אני קובע כי נגרמו לה נזקים לא מבוטלים של טרחה, בזבוז זמן, עוגמת נפש ונזק בלתי ממוני נלווה בגין הצורך לעסוק בכל הפרשה.

אני מחייב את הנתבעת לפצות את התובעת 2 בסכום של 3,000 ש"ח בגין נזקים אלו.

בנוסף, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת 2 הוצאות משפט בסכום של 1,500 ש"ח.

התובע 1 לא ניהל את השיחות עם הנתבעת, ולא היה צד ישיר להסכם עמה. תביעתו נדחית.

סכומים אלו ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן תיווסף עליהם ריבית פיגורים כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

זכות הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, תוך 15 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום,  כ"ו שבט תשע"ב, 19 פברואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: